פרשת "תולדות" פרק כ"ה.
בפרק זה נשמע על מעשיו
של זוג התאומים יעקב ועשיו
בואו ילדים פיתחו את החומש
אנחנו מתחילים ברגע זה ממש.
והנה ברבות הימים
אמא רבקה ילדה תאומים.
הראשון יצא עשיו מלא שיער ואדמוני
ויעקב אוחזז בעקב אחיו יצא שני.
חלפו לילות חלפו ימים
ושני התאומים
נעשו גדולים גדולים
עשיו איש יודע ציד איש שדה
ויעקב איש תם יושב אוהלים.
ויצחק אהב את עשיו כי ציד בפיו
ואילו רבקה אהבה את יעקב אחיו.
יום אחד חזר עשיו משדהו
עייף ורעב ומה רואה הוא?
נזיד עדשים שהכין יעקב
הו, זה נראה ומריח טוב.
הלעיטני נא מהאדום הזה, עשיו קרא
אני רעב ועייף נורא
ויעקב השיב במהרה
אז תמכור לי את הבכורה?
הבכור מבין שנינו יהייה אני
ואתה תישאר השני.
ועשיו ויתר במהרה
בשביל מה לי בכורה?
הנה עדשים ולחם ומים
זה שווה לי שבעתיים.
ויצחק זקן ועיוור בעיניו
קרא לבנו האהוב עשיו
צא לשדה בני הגדול
צודה נא ציד ועשה לי לאכול
עשה לי מטעמים להנאתי
אז אוכל ואברך אותך לפני מותי.
ורבקה הכל שומעת באזנה
וכך אמרה ליעקב בנה:
שמע בקולי ועשה זאת ברצון
הבא לי שני גדיי עיזים מן הצאן.
אני אכין מטעמים ואתה תגיש לאביך
והוא יברך אותך במקום את אחיך.
אבל אמא, אמר יעקב בטון זהיר
אני איש חלק ועשיו שעיר
אם אבא ימשש מייד ירגיש בהבדל
ובמקום לברך אותי הוא יקלל.
ורבקה הלבישה את בנה הצעיר
בבגדי עשיו בנה השעיר.
ויעקב הגיש המטעמים לאביו
וזה מה שהיה בפיו
אמר: אני עשיו בנך הגדול
אבא הבאתי לך לאכול.
ויצחק מישש כי לא ראו עיניו
והנה הקול קול יעקב והידיים ידי עשו.
אך מה זה הריח העולה מבגדיו?
ריח השדה ריחו של עשיו.
ברך יצחק את בנו כי חשב
שהבן הבא הוא באמת עשיו
ויצחק ברך את כל הברכות שבפיו
אך אוי
יעקב יצא והנה בא אחיו
אוי ואבוי איזו מהומה
יעקב קיבל את הברכה במרמה
אז עשיו בכה בכיה גדולה איי
פעמיים יעקב עקב אחרי
לקח ממני את הבכורה
ועכשיו אפילו ברכה בשבילי לא נשארה
החליט עשיו אחרי מות אביו
הוא יקום ויהרוג את אחיו.
ורבקה אמרה ליעקב כך:
הזהר מפני אחיך קום וברח
שב אצל אחי לבן
עד שעשיו ישכח מהעניין.
ויצחק ברך את יעקב שוב כבתחילה
ושלח אותו פדן ארם
כדי למצוא לו שם כלה.
שיר הבכורה
תן לי לאכול
מן האדום הזה
כי אני רעב נורא
תן לי לאכול
מן האדום הזה
ואני אתן לך את הבכורה.
פזמון:
זה מה שאמר עשיו
ויעקב יהיה בכור
מעכשיו.