הדפס עמוד זה

פרשת וירא

פרשת "וירא" פרק י"ז



יום אחד בצהריים, ממש בשיא החום

באו אנשים שלשה אל אברהם פתאם.  

הם נראו כאנשים, אך אלה מלאכים

ואברהם כל כך אוהב להכניס אורחים.



אץ הוא רץ הוא לקראתם לקבל פניהם  

בואו, נוחו כאן בצל, הוא אמר להם

הנה מים ותוכלו לרחוץ את רגליכם.  

תאכלו פת לחם ואחר, תלכו לדרכיכם.



שמעו המלאכים, קיבלו הזמנתו

ואברהם מיהר חיש חיש אל שרה אשתו

מהרי שרה עשי עוגות וכעכים

איזה יופי איזה כיף יש לנו אורחים.



חמאה וגם בשר המלאכים אכלו

איה שרה אשתך פתאם הם שאלו.

שרה אשתי באוהל, אברהם השיב

אמרו המלאכים: ובכן, עכשיו תקשיב:



בעוד שנה בזמן הזה, כעת חיה, ובכן

בשורה טובה בפינו: לשרה יש בן.

ושרה שומעת, ותצחק שרה

בן יהייה לי? זה מצחיק אני זקנה נורא



חלפה שנה ואלוקים קיים הבטחתו

בן נולד לאברהם ולשרה אשתו        

ואברהם הוא בן מאה זקן נורא נורא

ולתינוק קרא יצחק כי צחקה שרה.



אברהם אבינו   מילים ולחן: אריאלה סביר.

מהרי שרה וחושי

קמח סולת לושי לושי

אפי עוגות טעים טעים

כי אורחים אורחים באים.



חמאה וגם חלב לרוב

ובשר כה רך וטוב

וגם מים מים מים

שירחצו את הרגליים.

פזמון:

ואתם ודאי תבינו

זהו אברהם אבינו

להכניס אורחים מכל הלב

הוא כל כך אוהב.



מדיה